יש אנשים שהפחד פשוט משתק אותם | הטור של טלי ווינברג

טלי ווינברג
החיים שלנו מלאים בהכל מכל וכול. יש רגעים של שמחה, יש רגעים של אושר, יש המון רגעי הצלחה ויש גם לא מעט רגעים בהם כל הדברים הנפלאים הללו מקבלים גוון אחר או שאינם מגיעים לקדמת הבמה בגלל פחד

יש לא מעט אתגרים בחיינו, שאנחנו לא מעבדים או לא מתגברים עליהם בגלל הפחד מכישלון למשל. בל תטעו, יש לא מעט אנשים שגם מפחדים מהצלחה!!!
הפחד נובע באופן כללי מחוסר הרצון שלנו לאבד משהו. זה יכול להיות כבוד, סמל סטאטוס, שליטה, ביטחון וכיוצא בזה. נסו להיזכר לרגע בסיטואציה בה החלטתם לוותר על דבר מה. ייתכן שהיו הרבה סיבות לוויתור הזה והשאלה הנשאלת היא האם התגנב לשם חשש? האם הגיח הפחד? יש אנשים שהפחד פשוט משתק אותם – והם פשוט מפספסים דברים רבים בחיים שלהם. הם בטח יגידו לנו (אם נשאל) שהם רק הרוויחו מזה שלא ניסו וויתרו על ההרפתקה… יכול להיות שהם צודקים ויכול להיות שלא.
למתאמנים שלי אני תמיד אומרת שהאויב הכי גדול שלהם הוא הם בעצמם. ואם ינסו משהו שהם חוששים לעשותו אז מקסימום יצליחו… ואם לא – מעבדים, לומדים ומחשבים מסלול מחדש.
השבוע פגשתי מתאמנת מדהימה, נתנאלה (שם בדוי). היא שיתפה אותי שהפחדים שלה לא טופלו בעבר ועברו למצב שהיא מגדירה אותו חרדה (כן, אני אוהבת את זה שאנחנו גם רופאים). היא סיפרה על תופעות פיזיולוגיות ממשיות כמו דופק מואץ, זיעה קרה, תחושת בחילה ורעד בכל פעם שעליה להתחייב. זה פוגש אותה בזוגיות, במעבר דירה ואפילו בחתימה על משכנתא.
בספרות מבדילים בין פחד, חרדה ופוביה: אנחנו מפחדים שיקרה לנו משהו רע בעת סכנה למשל. לכאורה הפחד אינו האויב שלנו, אבל הוא לא. נהפוכו – הוא רגש קיומי ונורמאלי, שבא להגן עלינו מפני סכנות מוחשיות. לעומת זאת, החרדה היא תגובה ממושכת יותר ורחבה ועלולה להופיע גם כשאין סכנה מוחשית. לעיתים היא מופיעה כתגובה לאיום עתידי. וכשזו מחמירה מתפתחת הפוביה 'בעת' בעברית. זוהי כבר תחושה עזה ומוגזמת שמעוררים אובייקט או מצב מסוים.
בואו נתעכב לרגע על פחד מכישלון, המכונה גם ארכופוביה. מדובר במצב שבו האדם מאפשר לפחד פשוטו כמשמעו – לעצור אותו מלהשיג מטרות נכספות. פחד זה עשוי להיות קשור בחוויות ילדות, תפיסות אישיות שהתפתחו ברבות הימים, ניסיונות העבר ואף חוויות טראומטיות. אבל רגע… כולנו נכשלנו במשהו הלא כן? אז מדוע התגובות של כל אחד מאיתנו שונות? משום שאנחנו בנויים אחרת… יש אחד שינסה שוב ושוב עד שיצליח ויש כזה שאף יפחד לנסות להתגבר על הפחד.
אז נחזור רגע לפחד בכללותו – אני לא מכירה אף בן אדם שלא מפחד ממשהו, זה טבעי ואף הישרדותי ונכון. הבעיה, כאמור, מתחילה בעוצמת הפחד והשפעתו על התפקוד שלנו בחיי היום יום. לטענתי המקומות בהם אנו חוששים הם המקומות שבהם ניתן למצוא את הפוטנציאל האמיתי שלנו לצמיחה.
אם נודה על האמת הרי שלכל אחד מאיתנו יש תקופות בחיים שהפחדים מנהלים אותו והדאגות משתלטות עליו. שוב השאלה היא כמה זמן ובאיזו עוצמה? מה לעשות אבל מוח הזוחלים שלנו משתק את הגוף שלנו בהתאם למה שהוא תופס כסכנה וזה בהחלטת משבש את החשיבה הלוגית שלנו. הסיטואציות הללו זוללות לנו המון אנרגיות.
זוכרים… פחד או חרדה – אז ניתן לומר שהחרדה היא הפחד מהעתיד… אין לנו באמת מושג מה יהיה וזה משום שאנו מתעלמים מהעובדה שהאחריות על מה שיהיה ברוב המקרים מוטלת על כתפינו, קשורה בבחירות שלנו ובתגובות שלנו.רוצה לומר שעד כמה שזה נשמע מופרך למי שלא חי את עולמי: העתיד שלנו משתנה כל הזמן בהתאם למה שאנו חשים ומשדרים ברגע הספציפי הזה.
לסיכום ניתן לומר שחרדה תוקפת אותנו בשלושה מימדים:
במימד הפיזיולוגי כפי שכבר הרחבנו, אבל בהגהה המקצועית כמו שדברנו בטור על לחץ, הגוף מפעיל מנגנון של:  Fight   Freez Flight   .
במימד ההתנהגותי אנחנו מדברים על הימנעות או תנועת גוף מובהקת ובמימד הנפשי אנחנו מתמלאים במחשבות ובשאלות לעצמנו.
אנשים שונים כבר אמרנו? כן. אז אצל כל אחד הפחד והחרדה באים לידי ביטוי באופנים שונים ובעוצמות שונות.
אצל נתנאלה זה היה כבר פחד מושרש שמשתק אותה. התסכול שלה היה עצום. כשהתחלנו בתהליך של שאילת שאלות להבין מהו שורש הבעיה ומהיכן נובע הפחד המשתק הזה גילנו עולם ומלואו שמלווה אותה עוד משחר ילדותה. מדהים איך שאירועים שחווינו בעבר צרובים בזיכרוננו ומשביתים אותנו חיים שלמים. אתם יכולים לומר לה בשעה טובה. יש לה בית חדש .
ההמלצות השבועיות:
זהו את הפחד ותנו לו מקום, התיידדו איתו.
תריצו בראש את האפשרויות ומה הדבר הנורא שעלול לקרות – פעמים רבות תגלו דברים מדהימים.
תכינו תוכנית מגרה ותיקחו אחריות , לא לקחת ללב.
תגדירו מטרות ברות השגה – ופרקו כל מטרה לגורמים כדי לצמצם חששות.
שתפו את מי שקרוב ללבכם – אל תחששו מביקורת.
קבלו סיוע מבעל מקצוע – זו לא בושה.
תלמדו מהצלחות, תגלו שהיו לכם לא מעט כאלה.
תעבדו על הביטחון העצמי שלכם וגם על אהבה עצמית לא יזיק.
 עברו משליטה חיצונית לשליטה פנימית ויהיה לכם יותר שקט.
שלכם, טלי

נהניתם? שתפו ברשת...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *