טור אישי טלי ווינברג « נקודת המפגש בין כישרון טבעי למושא תשוקתנו

טלי ווינברג

מאז שאני זוכרת את עצמי בחרתי לעשות דברים שאני אוהבת. ממש אוהבת. בחטיבת הביניים השתתפתי בבחירות למועצת התלמידים וניהלנו קמפיין כמו הגדולים. מסע הבחירות כלל: הבטחות, סינגלים ומצע שנכתב בקפידה. הרגשתי שזו פסגת העולם

אני זוכרת את האירוע לפרטי פרטים: מצליחה לשמוע את הרחשים, מחיאות הכפיים, קריאות הבוז… אבל בעיקר אני זוכרת שהרגשתי שאני עושה משהו משמעותי וחשוב. אז… באותם ימים לא קראתי לה בשם הנפוץ – תשוקה. אני יודעת בוודאות שהרעיון להיבחר בבחירות דמוקרטיות בער בי. כילדה צעירה היה לי חשוב להשפיע, לעשות עבור האחר, ליצור יש מאין וכן… מודה – רציתי להוביל אנשים, להשפיע עליהם וגם להיות במרכז העניינים. אז… באותם ימים בכל הזדמנות נאמר לי, שהייעוד שלי הוא להיות ראש ממשלה (נשבעת לכם – יש תיעוד בספרי המחזור השונים). היום אני יודעת שמה שהם התכוונו זה שיש לי כישרונות רבים ויכולת להניע ולקדם אנשים. הפוליטיקה לא פגשה אותי, מעולם לא הייתי פוליטיקאית. אני נוהגת לומר את דעתי ואת אשר על ליבי וזה לא תמיד מתקבל יפה במוסדותינו.

כל אחד מהילדים שלנו, כל אחד מאיתנו מחפש את המקום הנכון עבורו, את המקום הזה שבו נרגיש שהתשוקה שלנו בוערת בנו ושאנחנו מביאים לידי ביטוי את היכולות והכישרונות שלנו. קן רובינסון טוען שהמקום הנכון הוא נקודת המפגש בין כישרון טבעי למושא תשוקתנו. הדבר הראשון הוא להבין לעומק האם אנחנו מתחברים באופן ממשי ואוהבים את הכישרון שלנו. אני טוענת שנקודת המפגש הזו מושפעת משני גורמים נוספים: הראשון הוא נקודת הזמן במרוץ חיינו והשני הוא מודעות עצמית / הכרה עמוקה של ה"אני" שלי. חיים שלמים התמודדתי על דברים שחשקה בהם נפשי. בין אם זה ועדות שונות, תחרויות משונות, תפקידים בצבא ומסלולים באקדמיה. בכל שלב בחיים שלי ואני בטוחה שגם בכל שלב בחייכם, כשהייתי בתוך הסיטואציה שבחרתי בה (והיא לא נכפתה עליי) הרגשתי שדברתי את התשוקה מגרוני. לא תמיד זה החזיק זמן רב.

מכירים את זה שרציתם להשיג משהו ולאחר שהשגתם אותו הרגשתם שזה לא הכי מרגש שיכול להיות? מכירים את זה שבאתם לעולם עם כישרון יוצא דופן ,אבל הוא לא משרת את הצרכים שלכם? אם לא – אז אני שמחה עבורכם. אם כן – עדיין אפשר לחשב מסלול מחדש. יש תחנות בדרך – בכל תחנה אנחנו לומדים, משפרים, משמרים- מקבלים החלטות. יש אנשים שזכו במודעות עצמית גבוהה, אינטואיציה חזקה או איך שלא נבחר לציין את העובדה שהם במקום הנכון שלהם. אחרים נדרשים לעבור תהליכים, לצבור ניסיונות ובהמשך חייהם הם מוצאים את המקום החשוב הזה עבורם. אסור להצטער על העבר, שכן בכל נקודה  במסלול המרוצים אנחנו מתחברים יותר ויותר לעצמנו, להבנה העמוקה אודות הייעוד שלנו. יש שיאמרו שאנחנו מצליחים לגעת באושר.

לקח לי 12 שנות לימוד, שנים באקדמיה, 25 שנות שרות, נישואין, גירושין, נישואין, גידול ילדים, קורס ועוד הכשרה, אירוע לבבי ואירוע מוחי ורק אז… נזכרתי ברגע הזה על הבמה בחטיבת הביניים "דפנה" בקרית ביאליק בו נבחרתי ליו"ר מועצת התלמידים.

מה היה שם שכל כך משמעותי עבורי?

הייתי בפרונט, הובלתי צוות, הייתה לי אג'נדה, היו לי חלומות, הייתי מוקפת באנשים והמטרה שלי הייתה להביא טוב לעולם – זו התשוקה שלי מאז ולעולם. וגם הכישרון שלי פגש אותי… היכולת הוורבלית, יכולות התכנון והניהול ולא פחות חשוב: היכולת לאהוב באמת. אז הייתי במקום הנכון. מסלול החיים שלי השתנה בגלל גורמים שתלויים בי ושאינם תלויים בי אולם, המקום ההוא יכול היה לנבא את המקום שלי היום. אני בקידמת הבמה, מלמדת אנשים לחלום בקול רם ולהגשים, יש לי אג'נדה ברורה והמתנה שלי מבורא עולם היא הכישרון שלי להעביר מסר, לאהוב ולהביע אהבה במילים.

על פי קן רובינסון ניתן למצוא את המקום הנכון באמצעות 3 עקרונות יסוד:

  1. החיים שלכם ייחודיים – הכירו בכוחות שלכם.
  2. אתם יוצרים את חייכם – ניצול ההזדמנויות בדרך תלוי בעיקר בכם ויש לכל אחד מכם דמיון, צריך לראות את הנולד.
  3. החיים אורגניים – תהיו פתוחים לחוויות חדשות ותחקרו נתיבים חדשים.

עם תחילת שנת הלימודים אאחל שתקשיבו למה שנאמר ללא מילים: ליכולות של היקרים שלכם, לכישרונות שלהם ותבררו מה הם באמת אוהבים לעשות. תזהו את המקום הנכון של האהובים שלכם ותאפשרו להם להגשים את עצמם.

נהניתם? שתפו ברשת...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *