רץ לנשמה – סרג'יו רובין: "בריצה, הגיל הוא לא גבול"

סרגיו

טרנד הריצה תופס תאוצה בכל חלקי הארץ – גם בגדרה. עשרות תושבי המושבה לוקחים חלק בקבוצת ריצה מיוחדת שנוסדה לפני שלוש שנים – ומאז הולכת וגדלה. סרג'יו רובין, בן ה-64 שבקושי הצליח לרוץ 100 מטר לפני שנתיים וחצי, סיים לאחר שנה מרתון שלם: "הריצה מביאה סיפוק עצום לגוף ולנפש"

שלוש שנים בלבד אחרי שנוסדה, קבוצת EzeRun נחשבת כבר כיום לקבוצת הריצה הגדולה בשפלה. עם עשרות רצים ורצות בכל הגילאים, הקבוצה הצליחה לעורר ענף ספורט שאינו כה פופולארי בישראל, בוודאי לא ברמה המקצוענית, ולהפוך אנשים ונשים שהלכו בעבר במקסימום לסופרמרקט הקרוב לרצים מקצועיים שרצים בקלות אפילו מרתונים. הקבוצה נוסדה על ידי עזר לוי בגדרה. בתחילה המשתתפים היו מעטים, אולם עם הזמן הם הלכו וגדלו. רוב המשתתפים בקבוצה הם תושבי גדרה ומושבי הסביבה, ויש אפילו כמה מערים רחוקות יותר.

לדברי לוי, מטרת העל של הקבוצה היא "לגרום לאוכלוסייה להתמיד בריצה, וכדי להצליח להתמיד חשוב שהריצה תהיה חווייתית ומהנה – ואת זה אנחנו מנסים ליצור". חברי הקבוצה משתתפים במגוון אימונים, ריצות במקומות שונים, אימוני כוח, פילאטיס ועוד. הקבוצה אמנם לא משתתפת באופן יזום בתחרויות, אולם חבריה כבודדים לוקחים לעיתים חלק בתחרויות שונות ומגיעים להישגים לא מבוטלים. "אנו מצליחים להביא אנשים רבים ונשים רבות להתמיד בפעילות גופנית המהנה ביותר והמתגמלת ביותר שקיימת מבין כל ענפי הספורט", מסביר לוי. המוטו שנקבע לקבוצה הוא "רצים בהנאה", ואכן נראה שחברי הקבוצה נהנים מהריצה. סרג'יו רובין, תושב גדרה (64), התחיל באימוני הריצה שלו לפני כשנתיים וחצי. הוא מעיד על עצמו כי בתחילת דרכו כרץ הוא בקושי הצליח לסיים 100 מטרים בהצלחה. אלא שכעבור שנתיים וחצי – לא רק שהוא רץ מאה מטרים בקלות – הוא גם סיים מרתון שלם אשתקד. "בתחילת 2016 ראיתי בפייסבוק מודעה על קבוצת ריצה שנפתחה בגדרה. התקשרתי למאמן עזר לוי וקבענו שאגיע לשיעור ניסיון", משחזר רובין. "עד אז בכלל לא עסקתי בספורט, כל שכן לא בריצה. בקושי יכולתי לרוץ מאה מטרים", נזכר.

עם הזמן וההתמדה, שיפר רובין את יכולותיו. "משהו בקבוצה ובמאמן עודד אותי להמשיך, לאט לאט ועם המון כוח רצון והתמדה התקדמתי. אחרי שלושה חודשים כבר השתתפתי במירוץ ברנר ורצתי חמישה ק"מ. עשרה חודשים מיום שהצטרפתי לקבוצה רצתי כבר חצי מרתון במרתון תל אביב, ולפני חצי שנה רצתי כבר מרתון מלא במרתון טבריה", אומר רובין בעוד חזהו נפוח מגאווה מוצדקת. "בין לבין השתתפתי בעשרות תחרויות ריצה בארץ מ-10 ק"מ ומעלה", הוסיף. אנשי הקבוצה מספרים כי הריצה מביאה לשינוי מנטלי ופיזיולוגי – תוך הנאה מרובה מהריצה עצמה. "הדרך צריכה להיות מהנה וחווייתית, זו תכלית העניין", אמר לוי. "רוב חברי הקבוצה הם מי שהחלו את דרכם  באפס ריצה ואט אט מתקדמים, כל אחד על פי רמתו וקצב התקדמותו. ההצלחה היא פנימית ואישית ואינה מבוססת על השוואות עם האחרים". אחד המאפיינים הבולטים בקבוצה – כך מספרים כל חבריה – הוא היותה מגובשת מאוד, בטח בהתחשב בעובדה כי היא מורכבת מפסיפס מגוון של כל חלקי החברה הישראלית.

"כשהתחלתי להתאמן בגיל 61.5 לא חשבתי אז שאצליח לרוץ יותר משלושה ק"מ", מסכם סרג'יו רובין, "אבל אי אפשר שלא להתאהב בריצה, כי יש בה משהו ייחודי מאוד שמביא לגוף ולנפש של האדם סיפוק עצום", הוסיף. "ריצה זה כבר  לא טרנד שחולף עבורי הריצה הפכה לדרך חיים. מקווה מאוד שעוד רבים יצטרפו".

 

נהניתם? שתפו ברשת...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *